דילוג לתוכן הראשי
מגזין מס
מידע חשוב

הכל על שיטת התשלום "שוטף פלוס": יתרונות, חסרונות ופתרונות

מה זה שוטף פלוס? שיטת התשלום "שוטף פלוס" היא דרך מקובלת בישראל לעסקאות בין ספקים ללקוחות. בשיטה זו, התשלום עבור המוצר או השירות מתבצע לאחר מספר ימים מוגדרים מראש מתחילת החודש הבא לאחר מתן השירות או הסחורה. לדוגמה, "שוטף פלוס 30" משמעותו שהלקוח ישלם 30 ימים לאחר תחילת החודש העוקב. אם, למשל, סיפקת שירות ב-19 […]

מערכת מגזין מס·פורסם 05.08.2024·עודכן 18.07.2026·2 דק׳ קריאה
הכל על שיטת התשלום "שוטף פלוס": יתרונות, חסרונות ופתרונות
הכל על שיטת התשלום "שוטף פלוס": יתרונות, חסרונות ופתרונות

מה זה שוטף פלוס?

שיטת התשלום "שוטף פלוס" היא דרך מקובלת בישראל לעסקאות בין ספקים ללקוחות. בשיטה זו, התשלום עבור המוצר או השירות מתבצע לאחר מספר ימים מוגדרים מראש מתחילת החודש הבא לאחר מתן השירות או הסחורה. לדוגמה, "שוטף פלוס 30" משמעותו שהלקוח ישלם 30 ימים לאחר תחילת החודש העוקב. אם, למשל, סיפקת שירות ב-19 בפברואר והסכמתם על שוטף פלוס 60, התשלום יתקבל בפועל 60 ימים מה-1 במרץ.

יתרונות וחסרונות של שיטת השוטף פלוס

בעוד ששיטת השוטף פלוס מאפשרת ללקוחות ליהנות מאשראי ללא ריבית, היא יכולה להוות אתגר משמעותי לספקים ולעסקים קטנים. נותן השירות נושא בעלויות מיידיות, אך מקבל את התשלום רק לאחר תקופה ממושכת. זה יכול להוביל לבעיות בתזרים המזומנים ולסיכונים כלכליים נוספים.

מה הבעייתיות בשיטת שוטף פלוס?

הבעייתיות העיקרית היא מצידו של נותן השירות שסופג את עלויות השירות או הסחורה ומחכה לתשלום. ניהול תזרים המזומנים הופך למשימה קשה במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. במקרים מסוימים, ספקים עלולים לפשוט רגל לפני קבלת התשלום.

איך נוצרה שיטת התשלום שוטף?

שיטת התשלום "שוטף פלוס" הומצאה בישראל, ככל הנראה על ידי מוסדות המדינה, ומשמשת בעיקר במגזר הציבורי. מאז 2017, החוק בישראל מחייב תשלום לספקים ונותני שירותים למוסדות ציבוריים תוך 45 ימים מקבלת החשבונית. חריגים לכך הם מערכת הבריאות ותשלומים לקבלנים, המוסדרים לפי שוטף פלוס 70 והשלטון המקומי שמשלם שוטף פלוס 80.

הסכנות במתן אשראי ספקים

1. חוסר תקשורת פנים-ארגונית: בחברות גדולות, המחלקה האחראית לתשלום ספקים לא תמיד מחוברת כראוי לשאר המחלקות, מה שיוצר סיכון לאי-קבלת התשלום בזמן.
2. פשיטת רגל של הלקוח: אשראי ספקים לטווח רחוק, כמו שוטף פלוס 90 ומעלה, מסכן את נותן השירות במקרה שהחברה שפושטת רגל.
3. תירוצים ותקלות: לקוחות עלולים להשתמש בתירוצים שונים כדי לדחות את התשלום, כמו "לא קיבלנו תזכורת" או "לא שלחת חשבונית".

מה ניתן לעשות כדי לוודא שתקבלו תשלום?

1. חשבונית דיגיטלית: שליחת חשבונית דיגיטלית מאפשרת מעקב ומונעת התעסקות עם לקוחות המנסים להכחיש קבלת החשבונית.
2. תזכורת ללקוחות: אל תתביישו להזכיר ללקוחות על התשלום המגיע לכם. עדיף לאבד לקוח שמשחק עם התשלום מאשר לאבד את התשלום עצמו.
3. יומן: שימוש ביומן לניהול תזכורות יכול לעזור לכם לעקוב אחרי מועדי התשלום ולהזכיר ללקוחות בזמן המתאים.
4. תשלום חלקי מראש: בעסקאות מול גורמים שאינם חברות בע"מ, ניתן לדרוש תשלום חלקי מראש ולחלק את יתרת התשלום לפי התקדמות העבודה.

מחשבון שוטף

כדי לנהל את התזרים בצורה יעילה יותר, ניתן להשתמש במחשבון שוטף. מחשבון זה עוזר לכם לחשב את תאריך התשלום המדויק לפי שיטת השוטף פלוס, וכך לתכנן את תזרים המזומנים בצורה טובה יותר.

סיכום

שיטת השוטף פלוס היא כלי חשוב בניהול עסק, אך היא יכולה להוות אתגר משמעותי לעסקים קטנים ובינוניים. ניהול נכון של התזרים, שימוש באמצעים דיגיטליים ותזכורות ללקוחות יכולים לעזור לכם להימנע מבעיות ולוודא שתקבלו את התשלום המגיע לכם בזמן.

בין אם מדובר על שוטף פלוס 30, שוטף פלוס 60 או כל תקופת תשלום אחרת, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולנקוט בצעדים הנדרשים לניהולם בצורה יעילה.

שימו לבהמידע במאמר לעיון כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ. לפני קבלת החלטה מומלץ להתייעץ עם גורם מוסמך.