המונח "אש"ל" מהווה ראשי תיבות של המילים אוכל, שתייה ולינה, והוא מתייחס להחזרי הוצאות הניתנים לעובדים על מנת לפצות אותם על הוצאות הנדרשות מהם בעבודה, במיוחד כאשר הם נדרשים לשהות מחוץ לביתם. בעוד שאין חוק ספציפי המחייב את המעסיקים לשלם הוצאות אלו, קיימים הסכמי עבודה והסכמים קיבוציים המכתיבים את התנאים להחזר הוצאות אש"ל.
הוצאות אש"ל כוללות את הארוחות המרכזיות של היום: ארוחות בוקר, צהריים וערב, וכן הוצאות על שתייה ולינה כאשר נדרש. ההכרה בהוצאות אלו תלויה בהסכמים הקיימים ובתקנות שנקבעות על ידי גופים רגולטוריים כמו משרד האוצר עבור עובדי ציבור. חשוב לציין כי ההכרה בהוצאות תלויה גם בסכום ההוצאה ובזמני השהייה.
במקרה של עובדים המועסקים מחוץ לגבולות הארץ, החזרי האש"ל מחושבים לפי המטבע המקומי או הדולר האמריקאי, בהתאם לתקנות שירות המדינה. העובדים מציגים קבלות על ההוצאות, ובהעדר קבלות, ההחזר נעשה לפי רישומים מובנים.
הוצאה מוכרת נחשבת כהוצאה שחייבים לשלם כדי לייצר הכנסה, וכך גם הוצאות האש"ל. לדוגמה, בעלי עסקים יכולים לדווח על הוצאות מסוימות כהוצאות מוכרות, מה שמסייע להם בקיזוז חבות המס. בסופו של דבר, הכרה בהוצאות האש"ל מאפשרת לעובדים ולעצמאים לנצל בצורה מיטבית את ההטבות המגיעות להם.
ההבנה של מנגנוני האש"ל והיכולת לנצל אותם בצורה נבונה יכולה להוות יתרון משמעותי עבור עובדים ועצמאים כאחד, במיוחד כאשר מדובר על שהייה ממושכת מחוץ למקום העבודה הקבוע.
