בית חשמונאי, או כפי שהוא מכונה גם "בית מקבי", היה בית מלוכה יהודי ששלט בארץ ישראל בתקופת בית שני. משפחה זו נודעה בזכות מאבקם נגד האימפריה הסלאוקית והצלחתם להחזיר את העצמאות ליהודים במהלך המאה השנייה לפני הספירה. המורשת של בית חשמונאי משפיעה עד היום על התרבות וההיסטוריה היהודית.
ראשיתו של בית חשמונאי מתחילה עם מתתיהו החשמונאי ובניו, שהובילו את המרד נגד הסלאוקים והשליט ההלניסטי אנטיוכוס הרביעי. מתתיהו, כהן מבית חשמונאי, קרא למרד בעקבות גזירות אנטיוכוס שניסו לכפות על היהודים את התרבות ההלניסטית ולבטל את פולחנם הדתי. המרד, שזכה לשם "מרד החשמונאים", התחיל בשנת 167 לפנה"ס והוביל לשחרור ירושלים וטיהור בית המקדש.
לאחר המרד, בניו של מתתיהו, ובמיוחד יהודה המכבי, יונתן ושמעון, המשיכו להילחם למען עצמאות מדינית וחיזוק המעמד הדתי של העם היהודי. יהודה המכבי נודע כמפקד צבאי מיומן, שהוביל את היהודים לניצחונות חשובים בקרבות ובמיוחד בקרב על ירושלים. הוא היה אחראי על טיהור המקדש, דבר שהוביל לחגיגות חנוכה הראשונות.
לאחר מותם של יהודה המכבי ואחיו, שמעון החשמונאי ירש את ההנהגה והצליח להקים מדינה יהודית עצמאית תחת שליטת בית חשמונאי. שמעון נבחר ככהן גדול ושליט, ובכך הוקמה השושלת החשמונאית ששלטה במשך כמה עשורים. בתקופה זו, פעלו שליטי בית חשמונאי להרחיב את גבולות הממלכה ולבצר את מעמדה הפוליטי והדתי.
במהלך שלטונם, נתקלו החשמונאים באתגרים רבים, כולל קרבות פנימיים וסכסוכים עם שכנים חזקים. למרות האתגרים, השושלת החשמונאית הצליחה להחזיק מעמד ולהשפיע רבות על ההיסטוריה של עם ישראל. בסופו של דבר, עם עליית האימפריה הרומית, נפלה הממלכה החשמונאית, אך המורשת שלהם נשארה חשובה בעיני העם היהודי.
בית חשמונאי נחשב עד היום לסמל של גבורה וחירות, והם נתפסים כמי שהצליחו לשמר את הזהות היהודית בתקופה שבה התרבויות הסובבות נלחצו על היהודים לשנות את דרכיהם. סיפורם נזכר במיוחד בחג החנוכה, שבו מציינים את ניצחון החשמונאים וטיהור המקדש.
