שמואל הוא אחת הדמויות המרכזיות והמשמעותיות ביותר בתולדות העם היהודי. מסורת העם היהודי מספרת על שמואל כנביא הגדול, השופט האחרון והאיש שהניח את היסודות למלוכה בישראל. שמואל נולד בתקופה של אנרכיה וחולשה פוליטית, אך בזכות חזונו ואמונתו החזקה הצליח להוביל את העם היהודי לתקופה חדשה של יציבות וריבונות.
שמואל נולד להורים בשם חנה ואלקנה, והסיפור על לידתו מתועד בספר שמואל א'. חנה, אמו, הייתה עקרה במשך שנים רבות והתפללה בדמעות שיהיה לה ילד. סיפור תפילתה והבטחתה להקדיש את הילד לעבודת האלוהים הם מהסיפורים המרגשים והמעוררי ההשראה בתנ"ך. תפילתה נענתה, ושמואל נולד. עם לידתו, חנה קיימה את הבטחתה והקדישה אותו לעבודת ה' במקדש שילה, שם גדל תחת השגחתו של עלי הכהן.
עם התבגרותו, הפך שמואל לנביא ולמנהיג רוחני, ובזכות תכונותיו האישיות הפך לדמות מפתח בתקופתו. הוא הנהיג את העם בתקופה קשה של מעברים פוליטיים וחברתיים, ושימש כחוליה מקשרת בין תקופת השופטים לתקופת המלוכה. שמואל היה זה שמשח את שאול כמלך הראשון על ישראל, ולאחר מכן את דוד, שהפך למלך האהוב והמפואר ביותר בתולדות העם.
שמואל היה ידוע גם בזכות האומץ המוסרי שלו, היכולת להנהיג ולרומם את רוח העם, והמחויבות הבלתי מתפשרת שלו לערכים ולאמונה. סיפורו ממשיך להוות השראה למנהיגים ולמאמינים רבים עד היום, ומלמד אותנו על כוחו של חזון ואמונה לשנות מציאות.
