רחבעם זאבי, המכונה גם "גנדי", היה דמות מרכזית בהיסטוריה הצבאית והפוליטית של מדינת ישראל. הוא נולד ב-20 ביוני 1926 בירושלים והפך לאחד המנהיגים הצבאיים והפוליטיים הבולטים במדינה. זאבי היה ידוע בגישתו האסטרטגית והנחושה, שהשפיעה רבות על עיצוב מדיניות הביטחון של ישראל במשך עשורים.
זאבי החל את דרכו הצבאית בהגנה, והמשיך לשרת בצה"ל בתפקידים בכירים, כולל מפקד פיקוד המרכז. במהלך שירותו בצה"ל, היה ידוע כמפקד כריזמטי ומקצועי, שהצליח להוביל את יחידותיו להישגים משמעותיים בתקופות קריטיות.
לאחר פרישתו מצה"ל, פנה זאבי לפוליטיקה והצטרף למפלגת מולדת, שאותה ייסד. הוא כיהן כחבר כנסת וכשר התיירות, ושמו נקשר לא פעם לדיונים על סוגיות הביטחון והשטחים. זאבי היה תומך בקו מדיני ברור ומוגדר, ולעיתים עורר מחלוקות בשל דעותיו הנחרצות.
ב-17 באוקטובר 2001 נרצח זאבי בידי מחבלים פלסטינים. הרצח זעזע את המדינה והותיר פצע עמוק בזיכרון הלאומי, כשהוא מהווה תזכורת לטרור המתמשך עמו מתמודדת ישראל.
תרומתו של רחבעם זאבי למדינת ישראל, הן בשדה הקרב והן בזירה הפוליטית, נשארת חקוקה בהיסטוריה הישראלית. זאבי הותיר אחריו מורשת של מחויבות לביטחון המדינה והשפעה על המדיניות הלאומית, שהמשיכו להדהד גם לאחר לכתו.
