חמאס הוא אחד מהארגונים הבולטים והמשפיעים ביותר במזרח התיכון. מאז הקמתו בשנת 1987, חמאס הפך למרכיב מרכזי במאבק הפלסטיני נגד ישראל ולכוח פוליטי משמעותי בעזה. עבור רבים, חמאס נתפס כארגון טרור שמפעיל אלימות נגד אזרחים ישראלים, אך אחרים רואים בו תנועה פוליטית לגיטימית שנאבקת למען זכויות הפלסטינים.
חמאס הוקם במהלך האינתיפאדה הראשונה על ידי השיח' אחמד יאסין ומספר חברים נוספים מתוך האחים המוסלמים. מטרתו הראשונית הייתה לספק סיוע חברתי וכלכלי לתושבי עזה, אך במהרה הפך לארגון שמוביל את ההתנגדות המזוינת נגד ישראל. הארגון זכה לתמיכה רחבה בקרב הפלסטינים בזכות פעילותו החברתית והחינוכית, אך גם בשל יכולתו להילחם נגד הכיבוש הישראלי.
בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006, חמאס זכה ברוב המושבים ונכנס לעימות ישיר עם פת"ח, תנועתו של יאסר ערפאת. בעקבות הניצחון בבחירות, חמאס השתלט על רצועת עזה בכוח בשנת 2007 והקים שם ממשלה נפרדת מזו של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. מאז, עזה נמצאת תחת שליטתו של חמאס, והארגון מנהל מערכת יחסים מורכבת עם ישראל ועם מדינות אחרות באזור.
אחד האתגרים המרכזיים של חמאס הוא השגת איזון בין תפקידו כארגון טרור לבין תפקידו כתנועה פוליטית. מצד אחד, חמאס ממשיך לבצע פעולות טרור נגד ישראל, כולל ירי רקטות וניסיונות חטיפה. מצד שני, הוא מנהל מערכות בחירות פנימיות ומנסה לשפר את תשתיות החיים בעזה.
למרות הביקורת הבינלאומית והסנקציות הכלכליות, חמאס ממשיך להחזיק בכוחו בעזה ולהשפיע על המצב הביטחוני והפוליטי באזור. חלק מהמדינות, כמו קטאר וטורקיה, מספקות לו תמיכה כספית ודיפלומטית, בעוד אחרות, כמו מצרים וירדן, מתייחסות אליו בחשדנות.
בסיכומו של דבר, חמאס הוא תופעה מורכבת ורבת-פנים. הוא משלב בין פעילות טרור לבין פעילות פוליטית וחברתית, וממשיך להיות גורם משמעותי בעיצוב המציאות במזרח התיכון. השאלה האם חמאס הוא ארגון טרור או תנועה פוליטית תלויה בזווית ההסתכלות ובמי ששואל אותה, אך ברור כי תפקידו במזרח התיכון לא ניתן להתעלם ממנו.
