חיים ויצמן היה אחד המנהיגים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ואף אחד המדענים הבולטים בעולם הכימיה. ויצמן נולד בשנת 1874 בעיירה מוטול שבבלארוס, והיה כבר בילדותו מראה כישרון יוצא דופן בתחומי המדעים. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת פרייבורג שבשוויץ, המשיך ויצמן לפתח את קריירת המחקר שלו, והפך לאחד המדענים המובילים בזמנו.
התרומה המדעית של ויצמן הייתה בעיקר בתחום הכימיה האורגנית. אחת מהמצאותיו הבולטות ביותר הייתה תהליך ייצור האצטון, כימיקל חשוב ששימש את הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה לייצור חומר נפץ. תגלית זו לא רק שהקנתה לו יציבות כלכלית, אלא גם סייעה לו לבסס קשרים מדיניים חשובים עם הממשלה הבריטית, קשרים ששימשו אותו מאוחר יותר במאבק להקמת מדינה יהודית.
חיים ויצמן היה מעורב באופן פעיל בתנועה הציונית מראשיתה. הוא כיהן כנשיא ההסתדרות הציונית, והיה דמות מפתח בהשגת הצהרת בלפור בשנת 1917, שבה הביעה ממשלת בריטניה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ויצמן האמין בשילוב בין מדע לפוליטיקה כדרך לקדם את העם היהודי בעולם, ועשה מאמצים רבים להקים מוסדות חינוך ומחקר בארץ ישראל.
ב-1949, לאחר הקמת מדינת ישראל, נבחר חיים ויצמן לנשיאה הראשון של המדינה. בתפקידו זה, הוא פעל למען פיתוח התשתיות המדעיות והאקדמיות של המדינה הצעירה, והיה מעורב בהקמת מכון ויצמן למדע ברחובות, מוסד שהפך לאחד מהמובילים בעולם בתחומי המחקר המדעי.
חיים ויצמן נפטר בשנת 1952, אך השפעתו על מדינת ישראל ועל העולם היהודי ניכרת עד היום. הוא היה אדם שראה את העתיד והבין את החשיבות של המדע והחינוך להבטחת קיומו של העם היהודי. מורשתו ממשיכה להנהיג ולהשפיע גם בדורנו, כשהיא מהווה דוגמה ומופת למנהיגות המשלבת חזון ומעשיות.