ג'ו ביידן, הנשיא ה-46 של ארצות הברית, נכנס לתפקידו עם סדר יום שאפתני והבטחות לשינויים משמעותיים במדיניות הפנים והחוץ של המעצמה הגדולה בעולם. אחד התחומים בהם הוא מתמקד במיוחד הוא המזרח התיכון, אזור רווי קונפליקטים ואתגרים גיאופוליטיים מורכבים. השפעת מדיניותו של ביידן על המזרח התיכון כבר החלה להיראות, והיא מעוררת עניין רב בקרב מדינות האזור והעולם כולו.
ביידן הגיע לנשיאות לאחר תקופת כהונה סוערת של דונלד טראמפ, שגרמה לשינוי משמעותי במדיניות החוץ האמריקאית. טראמפ נקט בגישה ישירה ותקיפה כלפי איראן, מה שהוביל להסלמה במתחים בין המדינות. ביידן, לעומת זאת, מבקש לחזור לשולחן המשא ומתן ולהחיות את הסכם הגרעין עם איראן, שפורק על ידי טראמפ ב-2018. המהלך הזה נועד להבטיח שאיראן לא תפתח נשק גרעיני ולהפחית את המתחים באזור.
למרות הכוונות הטובות, ביידן נתקל בהתנגדות לא קטנה מצד מדינות המזרח התיכון, במיוחד ישראל וסעודיה, שחוששות מהשפעות השליליות של ההסכם על ביטחונן. ישראל, בהנהגת ראש הממשלה בנימין נתניהו, הביעה את דאגתה מההסכם וטענה שהוא מאפשר לאיראן להמשיך לפתח את תכנית הגרעין שלה. ביידן נדרש למצוא את האיזון העדין בין שמירה על יחסי הידידות עם ישראל לבין השגת הסכם שיבטיח את היציבות האזורית.
נושא מרכזי נוסף במדיניותו של ביידן הוא פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בניגוד לטראמפ, שבחר להתמקד בהסכמי נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, ביידן שואף לקדם פתרון שתי המדינות. הוא קורא לשני הצדדים לשוב לשולחן המשא ומתן ולחפש דרך לשלום בר-קיימא. הממשל האמריקאי בראשותו של ביידן חידש את הסיוע הכלכלי לרשות הפלסטינית והביע תמיכה בחידוש השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים.
בנוסף, ביידן פועל להפסקת המלחמה בתימן, שנמשכת כבר שנים רבות וגורמת לסבל רב לאוכלוסייה המקומית. הוא הכריז על סיום התמיכה הצבאית האמריקאית במבצעי התקפה של הקואליציה בראשות סעודיה בתימן, וקרא לצדדים המעורבים לשוב לשולחן המשא ומתן ולמצוא פתרון דיפלומטי לסכסוך.
לא ניתן להתעלם גם מהשפעת מדיניותו של ביידן על היחסים עם טורקיה. הטורקים, בהנהגת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, מצאו עצמם בעימותים רבים עם ארצות הברית במהלך כהונת טראמפ. ביידן שואף לשפר את היחסים עם טורקיה, אך גם כאן נדרש למצוא את האיזון הנכון בין שמירה על האינטרסים האמריקאיים לבין טיפול בנושאים שנויים במחלוקת כמו רכישת מערכת ההגנה הרוסית S-400 על ידי טורקיה.
לסיכום, מדיניותו של ביידן במזרח התיכון מציבה אתגרים רבים, אך גם פותחת אפשרויות חדשות לדיפלומטיה ולשיתוף פעולה אזורי. בעוד שהדרך לשלום ויציבות במזרח התיכון עוד ארוכה ומורכבת, ניתן לראות את הנחישות של ביידן לקדם פתרונות מדיניים ודיפלומטיים במקום הסלמה צבאית. הזמן יוכיח אם מדיניותו תצליח להביא לשינוי חיובי באזור המתוח ביותר בעולם.
