החגים היהודיים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות והמורשת של מדינת ישראל ושל העם היהודי ברחבי העולם. כל חג נושא עמו את המשמעות ההיסטורית והדתית שלו, והם מציינים אירועים חשובים בהיסטוריה היהודית. במאמר זה נבחן את השאלה המעניינת: מתי נכנס חג?
בדרך כלל, החגים היהודיים מתחילים בשקיעה של היום הקודם. כלומר, אם חג חל ביום שני, ההכנות לחג והחג עצמו יתחילו כבר במוצאי יום ראשון. שיטה זו מבוססת על המסורת היהודית לפיה יום חדש מתחיל עם שקיעת השמש, ולא בחצות הלילה כפי שמקובל בלוח השנה הגרגוריאני.
בנוסף, ישנם חגים שמתחילים בתאריכים מדויקים לפי הלוח העברי, שאינו תואם בהכרח את התאריכים בלוח השנה הגרגוריאני. לדוגמה, ראש השנה מתחיל בראש חודש תשרי, שהוא היום הראשון של השנה העברית החדשה. לעומת זאת, חג שבועות נחגג ב-6 בסיוון, כזכר למתן תורה בהר סיני.
בין החגים המרכזיים ניתן למנות את פסח, שהוא חג החירות והיציאה ממצרים, ואת חג הסוכות, המציין את הישיבה בסוכות במהלך הנדודים במדבר. כל חג נושא עמו מנהגים ייחודיים, תפילות מיוחדות ומאכלים מסורתיים.
הסיבה לכך שחג נכנס בערב ולא בבוקר היא הרצון לאפשר למשפחה ולחברים להתכנס יחד לארוחה חגיגית ולציין את תחילת החג בצורה מכובדת. כך ניתן לשמור על המסורת ולהרגיש את הקדושה של החג כבר מהרגע הראשון.
לסיכום, מתי נכנס חג הוא שאלה שמובילה אותנו להבנת המורשת היהודית ולוח השנה העברי. החגים היהודיים מתחילים בערב, עם שקיעת השמש, ומספקים הזדמנות להעריך את התרבות והמסורת של העם היהודי. כל חג נושא עמו מסר מיוחד ומשמעות היסטורית, ומאפשר לנו להתחבר לשורשים ולערכים המשותפים.
